החלטה בתיק ת"א 7081-07-11

המבקשת מבצעת פרויקט בניה על קרקע שבבעלות מינהל מקרקעי ישראל, ולצורך ביצוע הפרויקט התקשרה עם מינהל מקרקעי ישראל ועם חברת "מבני תעשייה".

עוד בשנת 1995 כתב ראש עיריית חיפה דאז, מר עמרם מצנע, מכתב המופנה למינהל מקרקעי ישראל, ובמכתב זה נאמר כי כל יזם אשר יתקשר עם חברת מבני תעשייה, ישלם לאותה חברה תשלומים עבור ביצוע עבודות פיתוח צמוד, ינוכו התשלומים מההיטלים אשר עיריית חיפה תגבה על פי כל דין, וזאת כדי למנוע תשלום היטלי כפל.

לאחרונה קיבלה המבקשת דרישה מאת המשיבה מס' 1, הוא התאגיד המופקד על הטיפול בנושא תשתיות המים והביוב בחיפה, ובו נדרשה לשלם סכום של כ - 2.5 מיליון ש"ח, כתנאי למתן היתר בניה. המבקשת חולקת על דרישת התשלום, שכן לטענתה אין היא חייבת בו בהיותו היטל כפול, שכן כבר שילמה למעלה מ-15 מיליון ש"ח עבור עבודות פיתוח לחברת מבני תעשייה, וכן סילקה דרישה קודמת של המשיב מס' 1, בסכום של 2.8 מיליון ש"ח.

על כן בתביעה שהגישה המבקשת לבימ"ש זה, עותרת המבקשת לסעד הצהרתי ולפיו היא אינה חבה בתשלום היטל הפיתוח בסכום של כ - 2.5 מיליון ש"ח, שנדרשה לשלם עבור חלקה 24 בגוש 11636.

לצד כתב התביעה אשר הגישה המבקשת, הגישה המבקשת בקשה לסעד זמני, ובו היא עותרת כי ביהמ"ש ייתן צו, ולפיו תחויב המשיבה מס' 1 ליתן אישור לוועדה המקומית לתכנון ולבניה, כי המבקשת אינה חייבת סכומי כסף כלשהם, וזאת על מנת לאפשר למבקשת לקבל היתר בניה.

לחילופין עותרת המבקשת בבקשתה לאפשר לה להפקיד בידי המשיבה מס' 2 ערבות בנקאית להבטחת סכום הדרישה שנדרשה לשלם, ולאפשר לה לקבל את האישור הדרוש כנגד הפקדת הערבות הבנקאית.

המשיבה מס' 1 חולקת בראש ובראשונה על סמכותו של בימ"ש זה לדון בתביעה, באשר לטענתה מדובר בתביעה כנגד גוף המפעיל סמכויות על פי דין, ומכיוון שעניינה של התביעה אינו מפורט בתוספת לחוק בית המשפט לעניינים מינהליים, כי אז הסמכות לדון בטענותיה של המבקשת, מסורה לבית המשפט הגבוה לצדק.

לגופו של עניין, טוענת המשיבה מס' 1 כי כדי לקבל את האישור הדרוש לה, על המבקשת לשלם את סכום הדרישה, ולאחר מכן לטעון טענותיה ולהביא ראיותה, ואז אם יתברר כי יש טעם בטענותיה, יוחזרו לה סכומי ההיטלים שלא היתה חייבת בתשלומם.

ב"כ המשיבה מס' 2 טוענת אף היא כי אין מקום בשלב זה ליתן סעד זמני, ועוד הוסיפה ב"כ המשיבה מס' 2 כי כאשר בחנה את דרישת התשלום, מצאה כי למעשה המשיבה מס' 1 חייבה את המבקשת אך ורק בגין היטלים עבור תשתיות על ולא עבור פיתוח צמוד, דהיינו פיתוח שנעשה בתוך תחום המקרקעין המוחזקים על ידי המבקשת, אליהם התייחס למעשה מכתבו של ראש העיר, מחודש יוני 1995.

בשלב זה אין אני מכריע בשאלת הסמכות ושאלה זו נותרה פתוחה לשלב קדם המשפט בתיק העיקרי.

ככל שהדברים אמורים בסעד הזמני המבוקש, הנני דוחה את בקשת המבקשת. המבקשת התבקשה לשלם סכום כסף ואינני סבור כי תשלום הסכום ייצור מצב בלתי הפיך, אשר יש צורך בהתערבות בית המשפט כבר בשלב זה כדי למנוע אותו.

אם תשלם המבקשת סכום ולאחר מכן יתברר כי שילמה סכום ביתר, תמיד ניתן יהיה לחייב את המשיבות להשיב לה את הסכום.

יתרה מזאת, קיימת מחלוקת, והיא אינה פשוטה, בשאלה האם חויבה המבקשת לשלם עבור תשתיות הצמודות למתחם המוחזק על ידה, או שמא חויבה בהיטלים עבור תשתיות על, דהיינו כאלה אשר אינן צמודות למתחם המוחזק על ידה. עניינים אלה יש לברר בצורה מפורטת במסגרת ההליך העיקרי, ולא ניתן על פני הדברים לקבוע כרגע כי טענותיה של המבקשת הן כה חדות וברורות, עד כי היא תהיה פטורה מלשלם עבור תשתיות אלה.

אוסיף לכך שככל שמדובר בתביעה שתתנהל כתביעה אזרחית, כי אז אפשר ואת סעדיה יהיה על המבקשת למצות גם כלפי מי שכרת איתה את החוזה, דהיינו מינהל מקרקעי ישראל או חברת מבני תעשייה, שכן אם יתברר שדרישת התשלום היתה חוקית, אפשר וגופים אלה הם אלה שחייבים להשיב למבקשת את כספה ולאו דווקא המשיבות בבקשה שלפני.

אשר על כן, לאחר שנתתי דעתי לכל טענות הצדדים, הנני דוחה את הבקשה.

בשלב זה אין צו להוצאות.

נקבע לקדם המשפט בתיק העיקרי ליום 3/11/11 בשעה 09:15.

<#4#>

ניתנה והודעה היום ט"ז תמוז תשע"א, 18/07/2011 במעמד הנוכחים.